דפוס הפעולה של חזבאללה והדינמיקה הביטחונית לאחר ה-7 באוקטובר

הדינמיקה הביטחונית והשיח המדיני במזרח התיכון השתנה ללא היכר לאחר טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שהחלה בעקבותיו. ישראל יצאה למלחמה בה עליה לשחרר את כל החטופים המוחזקים בידי חמאס, הג'האד האסלאמי וגם אזרחים פלסטינים וגם להביא למיטוט מוחלט של חמאס. צה"ל נכנס לעזה והקפיד לסכל איומי טרור ולהימנע ככל שניתן מפגיעה באזרחים. עם זאת, התמונות שיצאו מעזה ומכונת ההסתה של גורמים פלסטינים ואחרים ברחבי העולם, עוררו גינויים נרחבים ברחבי העולם. 

יתרה מכך, השפעתה של איראן במזרח התיכון הפכה בולטת יותר. התקפות מתואמות על ישראל על ידי שלוחותיה של איראן  באזור כמו חזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק וגם החות'ים בתימן וחמאס- מדגישות את היקף יכולות הקרנת הכוח של איראן באזור. יש לציין כי ארגוני פרוקסיז כמו החות'ים בתימן, ההתנגדות האסלאמית בעיראק (IRI) הפועלות בסוריה, עיראק וירדן וחיזבאללה בלבנון ובסוריה כוונו באופן פעיל לאינטרסים אמריקאים וישראליים כאחד. הפעולות הללו מראות את כוונתה של איראן לערער את היציבות והביטחון האזוריים כדי לקדם את מטרת העל והיא הגמוניה איראנית-שיעית. חזבאללה, כפרוקסי המקורב ביותר לאיראנים, בן טיפוחיו של משטר האייתולות, מחזיק בעמדה משמעותית ומציב אתגר ביטחוני. 

אחת המורכבויות בנוגע לחזבאללה הן נקודות המבט השונות בין מדינות המערב בנוגע לסיווגו. בעוד שמדינות רבות, כולל ארצות הברית ומספר מדינות מרכזיות באיחוד האירופי מגדירות את חזבאללה באופן רשמי כארגון טרור- הנוכחות הפוליטית שלו בפרלמנט הלבנוני מעניקה לו לגיטימציה חלקית על ידי מדינות אחרות. בנוסף, מעורבותו של חזבאללה בסחר עולמי בקוקאין, הברחת סיגריות, טבק- הובילה מדינות רבות במערב ובעיקר באמריקה הלטינית לתייג את הארגון כארגון פשע, העוסק בעיקר בפעילות פלילית ובהלבנת הון ולא כארגון טרור. מיקומו הבינלאומי של חזבאללה בין ארגון טרור לארגון פשע, נותן לו לפטרוניו בטהרן מרחב פעולה נוח לבצע מתקפות ולקדם אינטרסים איראנים- ללא חתימה איראנית ישירה. 

אירועי ה-7 באוקטובר סימנו שינוי משמעותי בפעילות הטרור של חזבאללה. הארגון השיעי הרצחני יורה במשך חודשים באופן תדיר לעבר יישובי הצפון עד אשר ערים הקרובות לקו הגבול הפכן לערי רפאים. התקפותיו של חזבאללה חושפות דפוס עקבי בפעילותו. ראשית, חיזבאללה פועל באופן עקבי מדרום לבנון, המשמש כנקודת שיגור לפעולות ההתקפיות שלהם נגד ישראל. ההתבססות באזור זה של דרום לבנון מצביעה על בסיס פעילות אסטרטגי לפעילות הארגון. כמו כן, היעדים לתקיפות אלו הם בעיקר למטרות אסטרטגיות של בסיסי צה"ל באזור הצפון וכן גם מטרות אזרחיות, כפי שיכולנו לראות את הירי לעבר הקניון המסחרי בקרית שמונה. 

מבחינה טקטית, חיזבאללה מפעיל מערך מגוון של כלי נשק, החל מטיל וטילים ועד רקטות ומזל"טים קרביים. מגוון זה בארסנל שלהם מדגיש את יכולתם להתאים את הטקטיקה שלהם למצבים שונים ולנצל נקודות תורפה שונות. במהלך שנת 2024 ביצע חיזבאללה תקיפות מורכבות, תוך התמקדות מוגברת בשימוש במל"טים עמוסי פצצות וטילים מונחים. חלק מהתקיפות כללו שימוש בו-זמני במספר חומרי נפץ. 

יתרה מכך, נכונותו של חיזבאללה לקחת אחריות על רוב הפיגועים הללו מדגימה גישה בה הארגון בטוח ביכולתו.הכרה פומבית זו משרתת מטרות מרובות, כולל איתות עוצמה לתומכי חזבאללה בלבנון ומחוצה לה, הפחדה של יריבים ואפשרות לזכות באהדה או תמיכה מקהלים מסוימים. התקיפות המתמשכות, מרמזות על מאמץ משותף של חיזבאללה להפעיל את השפעתו ולאתגר את הביטחון הישראלי לאורך הגבול.כמו כן, הירי החוזר לעבר מקומות ספציפיים, כדוגמת קרית שמונה ואזור חוות שבעא, מצביע על שיקולים אסטרטגיים של חזבאללה או מקומות שנתפסים כנקודות תורפה על יד הארגון, בכדי להשפיע על תשתית ההגנה של ישראל. 

לסיום, דפוסי הפעולה של חזבאללה לאחר ה-7 באוקטובר, ממחישים את האסטרטגיה המורכבת של ארגון הטרור השיעי בהתמודדות עם ישראל, המאופיינת בטקטיקה עקבית וכוונה למטרות ספציפיות, בתוך המתיחות האזורית הרחבה יותר והדינמיקה הביטחונית במזרח התיכון.